Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Avodah Zarah
Daf 55a
''אָסֹף אָסֵף כֹּל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה נְאֻם ה', אָסֵף אָדָם וּבְהֵמָה אָסֵף עוֹף הַשָּׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם וְהַמַּכְשֵׁלוֹת אֶת הָרְשָׁעִים [וְגוֹ']'', וְכִי מִפְּנֵי שֶׁהָרְשָׁעִים נִכְשָׁלִים בָּהֶן יְאַבְּדֵם מִן הָעוֹלָם? וַהֲלֹא לְאָדָם הֵן עוֹבְדִין, ''וְהִכְרַתִּי אֶת הָאָדָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה [וְגוֹ']''.
Traduction
''Shall I utterly consume all things from off the face of the earth? says the Lord. Shall I consume man and beast? Shall I consume the fowls of the heavens and the fish of the sea, and the stumbling blocks of the wicked, and shall I cut off man from off the face of the earth? says the Lord'' (Zephaniah 1:2–3). Should God remove objects of idol worship from the world due to the fact that the wicked stumble because of them? If so, He would have to destroy all of humanity as well, as do not idol worshippers also worship people? This is expressed in the continuation of the verse: ''And shall I cut off man from off the face of the earth? says the Lord.''
Rachi non traduit
אסוף אסף. כלומר האכלה את הכל בתמיה:
אסף אדם ובהמה והמכשלות את הרשעים. כל דברים שהרשעים נכשלין בהן:
והכרתי את האדם. בתמיה. שהרי אף לאדם הן עובדין:
שָׁאַל אַגְרִיפַּס שַׂר צָבָא אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל: כְּתִיב בְּתוֹרַתְכֶם: ''כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא אֵל קַנָּא'', כְּלוּם מִתְקַנֵּא אֶלָּא חָכָם בְּחָכָם, וְגִבּוֹר בְּגִבּוֹר, וְעָשִׁיר בְּעָשִׁיר?
Traduction
§ Agrippas the general asked Rabban Gamliel: It is written in your Torah with regard to idol worship: ''For the Lord your God is a devouring fire, a jealous God'' (Deuteronomy 4:24). Doesn’t jealousy arise only in the following cases: A wise man might be jealous of another wise man, and a mighty man might be jealous of another mighty man, and a rich man might be jealous of another rich man? If so, why is God jealous of objects of idol worship, which are not gods?
Rachi non traduit
אגריפס שר צבא. עובד כוכבים היה ממונה על ראשי גייסות ובימי אגריפס המלך היה:
אָמַר לוֹ: אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה עַל אִשְׁתּוֹ, חֲשׁוּבָה מִמֶּנָּה — אֵין מִתְקַנְּאָה בָּהּ, פְּחוּתָה מִמֶּנָּה — מִתְקַנְּאָה בָּהּ.
Traduction
Rabban Gamliel said to Agrippas: I will relate a parable to you. To what is this matter comparable? It can be compared to a person who married a second wife in addition to his first wife. If the second wife is more distinguished than the first wife, the first wife is not jealous of her, and she does not feel anger toward her husband. But if the second wife is less distinguished than the first wife, she is jealous of her.
Rachi non traduit
אין מתקנאה בה. אשתו הראשונה אינה מקפדת [כל כך] לשנוא את בעלה [אבל אם פחותה ממנה מתקנאה ומקפדת עליו לשנאתו]:
אֲמַר לֵיהּ זוּנִין לְרַבִּי עֲקִיבָא: לִבִּי וְלִבָּךְ יָדַע דַּעֲבוֹדָה זָרָה לֵית בַּהּ מְשָׁשָׁא, וְהָא קָחָזֵינַן גַּבְרֵי דְּאָזְלִי כִּי מְתַבְּרִי וְאָתוּ כִּי מְצַמְּדִי! מַאי טַעְמָא?
Traduction
Zunin said to Rabbi Akiva: Both my heart and your heart know that there is no substance to idol worship. Nevertheless, don’t we see people who go with broken limbs to worship idols and come back when they are whole? What is the reason for this?
Rachi non traduit
זונין. ישראל היה:
דאזלי כי מתברי. פסחים ההולכין לעבודת כוכבים שנתפרקו איבריהן מחמת חוליין וחוזרין באיברין מצומדים:
אָמַר לוֹ: אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם נֶאֱמָן שֶׁהָיָה בָּעִיר, וְכָל בְּנֵי עִירוֹ הָיוּ מַפְקִידִין אֶצְלוֹ שֶׁלֹּא בְּעֵדִים, וּבָא אָדָם אֶחָד וְהִפְקִיד לוֹ בְּעֵדִים. פַּעַם אֶחָד שָׁכַח וְהִפְקִיד אֶצְלוֹ שֶׁלֹּא בְּעֵדִים, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: בּוֹא וְנִכְפְּרֶנּוּ, אָמַר לָהּ: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁשּׁוֹטֶה זֶה עָשָׂה שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן אָנוּ נְאַבֵּד אֶת אֱמוּנָתֵינוּ?
Traduction
Rabbi Akiva said to Zunin: I will relate a parable to you. To what is this matter comparable? It can be compared to a trusted person who was in a certain city, and all the residents of his city would deposit items and money with him, even not in the presence of witnesses. And there was one man who did not trust him, who came and specifically deposited money with him in the presence of witnesses. On one occasion, that person forgot and deposited money with him not in the presence of witnesses. The trusted man’s wife said to him: Come, let us deny that he deposited the money with us, as there are no witnesses. The man said to her: Should we lose our credibility and act deceitfully just because this fool acted improperly and did not require the presence of witnesses?
אַף כָּךְ יִסּוּרִין, בְּשָׁעָה שֶׁמְּשַׁגְּרִין אוֹתָן עַל הָאָדָם, מַשְׁבִּיעִין אוֹתָן: שֶׁלֹּא תֵּלְכוּ אֶלָּא בְּיוֹם פְּלוֹנִי, וְלֹא תֵּצְאוּ אֶלָּא בְּיוֹם פְּלוֹנִי וּבְשָׁעָה פְּלוֹנִית, וְעַל יְדֵי פְּלוֹנִי וְעַל יְדֵי סַם פְּלוֹנִי. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּן לָצֵאת, הָלַךְ זֶה לְבֵית עֲבוֹדָה זָרָה, אָמְרוּ יִסּוּרִין: דִּין הוּא שֶׁלֹּא נֵצֵא, וְחוֹזְרִין וְאוֹמְרִים: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁשּׁוֹטֶה זֶה עוֹשֶׂה שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן אָנוּ נְאַבֵּד שְׁבוּעָתֵנוּ?
Traduction
So too, with regard to different forms of suffering, at the time when they are sent to afflict the person, an oath is administered to them as follows: Take an oath that you shall not go and afflict the person except on such and such a day. And you shall not leave him except on such and such a day, at such and such an hour, by means of so-and-so, a specific doctor, and by means of such and such a medicine. When the time came for the suffering to leave him, this sick man went to a temple of idol worship. The forms of suffering said: By right we should not leave him. But then they say: Should we lose the fulfillment of our oath just because this fool is acting improperly?
וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב ''וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים''? רָעִים בִּשְׁלִיחוּתָן, וְנֶאֱמָנִים בִּשְׁבוּעָתָן.
Traduction
And this is consistent with that which Rabbi Yoḥanan says: What is the meaning of that which is written: ''Then the Lord will make your plagues wonderful, and the plagues of your seed, even great plagues and faithful, and evil and faithful sicknesses'' (Deuteronomy 28:59)? The term ''evil'' does not mean that the agent of sickness is in itself evil. Rather, this is referring to its mission, which is to cause harm. The term ''and faithful sicknesses'' indicates that the illnesses are faithful to their oath and adhere to the times designated for the affliction.
Rachi non traduit
רעים בשליחותן. שמיסרים את הגוף:
אֲמַר לֵיהּ רָבָא בַּר רַב יִצְחָק לְרַב יְהוּדָה: הָאִיכָּא בֵּית עֲבוֹדָה זָרָה בְּאַתְרִין, דְּכִי מִצְטְרִיךְ עָלְמָא לְמִטְרָא, מִתְחֲזֵי לְהוּ בְּחֶלְמָא וְאָמַר לְהוּ: שַׁחֲטוּ לִי גַּבְרָא וְאַיְיתֵי מִטְרָא — שָׁחֲטוּ לַהּ גַּבְרָא וְאָתֵי מִטְרָא!
Traduction
Rava bar Rav Yitzḥak said to Rav Yehuda: Isn’t there a temple of idol worship in our locale, where, when the world is in need of rain, the idol appears to them in a dream, and it says to them: Slaughter a man as an offering to me, and I will bring rain. They then slaughter a man for it, and the rain comes.
אֲמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא (אִי הֲוַי) [אִיכּוֹ] שָׁכֵיבְנָא, לָא אֲמַרִי לְכוּ הָא מִלְּתָא, דְּאָמַר רַב: מַאי דִּכְתִיב ''אֲשֶׁר חָלַק ה' אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים''? מְלַמֵּד שֶׁהֶחְלִיקָן בִּדְבָרִים, כְּדֵי לְטוֹרְדָן מִן הָעוֹלָם.
Traduction
Rav Yehuda said to Rava bar Rav Yitzḥak: Now, were I dead I would not have been able to tell you the explanation of this matter. It is therefore good that you reminded me of this matter while I am alive. The explanation is as Rav says: What is the meaning of that which is written: ''And lest you lift up your eyes to the heavens, and when you see the sun and the moon and the stars, even all the host of heavens, you are drawn away and worship them, and serve them, which the Lord your God has allotted [ḥalak] to all the nations under the whole heaven'' (Deuteronomy 4:19). The verse teaches that God allowed the nations to be misled [sheheḥelikan] by matters that seemingly indicate that idol worship is effective in order to expel the nations from the world due to their decision to engage in idol worship.
Rachi non traduit
שהחליקן בדברים. מניחן לטעות:
וְהַיְינוּ דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב ''אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן''? בָּא לִטַּמֵּא — פּוֹתְחִין לוֹ, בָּא לִטָּהֵר — מְסַיְּיעִין אוֹתוֹ.
Traduction
And this is consistent with that which Reish Lakish says: What is the meaning of that which is written: ''If it concerns the scornful, He scorns them, but to the humble He gives grace'' (Proverbs 3:34)? One who comes in order to become impure, i.e., to sin, they, in Heaven, provide him with an opening to do so, and he is not prevented from sinning. If one comes in order to become purified, not only is he allowed to do so, but they, in Heaven, assist him.
מַתְנִי' לוֹקְחִין גַּת בְּעוּטָה מִן הַנָּכְרִי, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹטֵל בְּיָדוֹ וְנוֹתֵן לַתַּפּוּחַ, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה יֵין נֶסֶךְ עַד שֶׁיֵּרֵד לַבּוֹר. יָרַד לַבּוֹר — מַה שֶּׁבַּבּוֹר אָסוּר, וְהַשְּׁאָר מוּתָּר.
Traduction
MISHNA: One may purchase from a gentile a winepress in which the grapes have been trodden on, despite the fact that the gentile takes grapes in his hand from the winepress and places them on the pile that remains to be trodden on. And the gentile’s touch does not render the juice of the grapes wine used for a libation in idol worship, which is forbidden, until it descends into the collection vat, because until then it does not have the status of wine. Once the wine descended into the collection vat, that which is in the vat is prohibited, and the rest, which did not yet descend into the vat, is permitted.
Rachi non traduit
מתני' גת בעוטה. שבעטה ודרכה עובד כוכבים:
שהוא נוטל. ענבים מתוך יין בעדשים של גת שקורין מיי''ש:
ונותן לתפוח. אסיפת גל הענבים שתחת הקורה קרי תפוח ובלע''ז ש''ק. וקסבר תנא דידן לא הוי יין נסך עד שירד לבור:
מה שבבור אסור. אם נגע בו העובד כוכבים אחרי כן. בור היו עושין לפני הגת והכלי נתון שם לקבל היין ויש שטחין הבור בסיד והיין משתמר בתוכו ואינו מאבד טפה והוא בור סיד:
Tossefoth non traduit
לוקחין גת בעוטה. אע''פ שנוטל בידו ונותן לתפוח אינו נעשה יין נסך עד שירד לבור כך הגירסא ויש ספרים שגורסין שאינו והוי סיפא פירוש דרישא אבל אותן ספרים שגורסין ואינו בוי''ו וא''כ נשמע דין אחר שאפי' נגע עובד כוכבים בקילוח המושך מן הגת וירד לבור אינו נאסר וקשיא אמאי אצטריך למיתני אע''פ שנוטל בידו ונותן לתפוח הא מסיפא שמעינן יותר שאינו נעשה יין נסך כלל עד שירד לבור וי''ל דלא זו אף זו קתני א''נ תנא סיפא לגלויי רישא דלא תימא דנתינה לתפוח כשהכל נאסף אל התפוח הוי כאילו ירד לבור קמ''ל סיפא דירד לבור דוקא:
ירד לבור מה שבבור אסור. פ''ה אם נגע בו עובד כוכבים אחרי כן משמע מתוך פירושו דר''ל והשאר מותר ואפי' יגע בו עובד כוכבים וכן נראה דנימא דקתני סיפא דומיא דרישא דנתינה לתפוח מיירי בנגיעה אף מותר דסיפא מיירי בנגיעה אבל אין לפרש דר''ל והשאר מותר שאינו נאסר כשנגע העובד כוכבים במה שבבור ע''י נצוק אבל ודאי אם נגע העובד כוכבים הוי אסור במגע עובד כוכבים דשפיר הוי קרוי יין כיון שנתן הכל אל התפוח דא''כ כי מקשה מינה בגמ' לרב הונא דאמר כיון שהתחיל לימשך עושה יין נסך לישני ליה דרב הונא איירי במגע עובד כוכבים דמתני' נמי הכא אסרה דלא שריא השאר אלא ע''י נצוק וכ''ת דמקשי מ''מ שפיר דסמיך אהא דשמעי' ליה לרב הונא דאית ליה בפ''ב (לקמן עבודה זרה עב.) דנצוק חבור ובמתניתין משמע דנצוק אינו חבור מדקא שרי השאר שבגת דא''כ הוה ליה לתלמודא לאתויי מלתיה דרב הונא דלקמן כיון דמכח דההיא פריך לכן נראה כפי' רש''י דמיירי מתניתין דהשאר מותר אף בנגיעת עובד כוכבים והשתא ניחא דליכא לשנויי בגמ' דמתניתין לא מיירי במגע עובד כוכבים ורב הונא איירי במגע עובד כוכבים דע''כ מתני' נמי מיירי במגע עובד כוכבים כדפרישית ור''י פי' דודאי מיירי במתני' בנצוק נמי ואשמעינן שהשאר אינו נאסר מטעם נצוק מדקאמר עלה בגמרא לא שנו אלא שלא החזיר גרגותני לגת פי' ואז מותר שאינו נאסר מטעם נצוק בר נצוק ופריך גרגותני גופה במאי מתסרא ומשני בנצוק אלמא מתני' נמי מיירי בנצוק כדפרישית ורשב''ם פי' מה שבבור אסור אף בלא נגיעת עובד כוכבים מטעם כחו של עובד כוכבים דגזרי ביה רבנן כדאמרינן לקמן בפ''ב (עבודה זרה דף עב:) וה''נ מכח דריכתו בגת נמשך היין ויורד לבור והשאר מותר שאינו נאסר מכחו כיון שאינו עדיין יין וגם אינו נאסר לא במגע ולא בנצוק כדפרישית:
והשאר מותר. פי' אף בשתיה כפ''ה אבל הר''ר שמעיה פי' מותר בהנאה דאינו נעשה יין נסך ליאסר בהנאה עד שירד לבור אבל בשתיה מיהא אסור וכן ברישא לוקחים גת בעוטה כו' אע''פ שנוטל כו' ואינו חשוב כאיסורי הנאה והקשה הר''ר אלחנן חדא דלשון לוקחין משמע דמותר אף בשתיה ועוד דבגמ' כי פריך לרב הונא לישני ליה דמותר דמתני' היינו בהנאה וכי קאמר רב הונא בשתיה קאמר ואי פריך משום דהזכיר רב הונא יין נסך דמשמע אף בהנאה הא לקמן נמי קאמר רב תינוק בן יומו עושה יין נסך והיינו בשתיה דוקא כדלקמן (עבודה זרה דף נז.) בגמ' לכך נראה לפרש כפי' רש''י והא דאמרינן בפ''ב (לקמן עבודה זרה דף עד:) גבי גת של אבן שזפתה עובד כוכבים ינגב ושל עץ רבי אומר ינגב וחכ''א יקלוף הזפת ואיכא דאמר דוקא זפתה אבל דרך בה לא סגי לה בניגוב ואמאי הא קתני הכא דלוקחים גת בעוטה ויש לומר דהתם איירי למשנה אחרונה דקי''ל כוותיה וכי פריך התם מתניתין אברייתא הוה מצי לשנויי כאן למשנה ראשונה כאן למשנה אחרונה אלא ניחא ליה למימר מתניתין בלא דרך בה ברייתא בדרך בה ולאוקומי תרוייהו למשנה אחרונה:
דּוֹרְכִין עִם הַנָּכְרִי בַּגַּת,
Traduction
One may tread on grapes together with the gentile in the winepress,
Rachi non traduit
דורכין עם העובד כוכבים בגת. ולא אמרינן משתכר באיסורי הנאה הוא דאפילו בשתיה סבר האי תנא דשרי כל זמן שלא ירד לבור ומשום גורם טומאה ליכא שמשעה שדרך בהן העובד כוכבים מעט נטמאו ומשום מסייע ידי עוברי עבירה ליכא שהעובד כוכבים לא נצטווה על כך:
Tossefoth non traduit
דורכין עם העובד כוכבים בגת. פ''ה ומשום גרם טומאה ליכא דמשעה שדרך בהן עובד כוכבים מעט נטמאו משמע מתוך פירושו שדורכין בסוף דריכה קאמר וכן נראה לר''י דאין לפרש דורכין בתחלת דריכה ומטעם שנטמא הכל בגת טמאה דא''כ ישראל העושה פירותיו בטומאה אמאי לא דורכין עמו כיון שנטמא הכל בגת טמא לכך נראה כפרש''י דבסוף דריכה קאמר וכן משמע בירושלמי דקתני דורכין עם העובד כוכבים בגת הדא דאת אמרת והוא שהלכו עליו דריכת שתי וערב אבל לא הלכו עליהן שתי וערב לא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source